גישות טיפוליות

גישת הטיפול הפסיכודינמית (גישת יחסי אובייקט) 

גישה זאת  היא הקרובה ביותר אל הפסיכואנליזה של פרויד ומבוססת על ההנחה כי "האדם הוא יציר נוף מולדתו". אירועי העבר, ויחסים בין אישיים משמעותיים מוקדמים של האדם, מעצבים את תפיסתו העצמית ואת האופן בו הוא מווסת את רגשותיו ומצוקותיו הפנימיים ואת דפוסי היחסים שלו עם הזולת. על פי פרויד, אלמנטים אלו מתקיימים בנפשנו באופן לא מודע, ומשפיעים על חיינו בשגרה היומיומית. 

גישת יחסי האובייקט כוללת את אנה פרויד, ויניקוט ואחרים. על פי תיאוריה זו, המטפל לא מתמקד רק בזיהוי הדפוסים ההתנהגותיים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, אלא מדגיש באופן משמעותי את הפן החוויתי של הטיפול. שחזור היחסים המוקדמים בסביבה הטיפולית מאפשר תיקון של החוויות המוקדמות וביסוס מחדש של  יחסיו האינטימיים עם האחר. 

בגישה זו, המטפל הפרוידיאני מוחלף למטפל נוכח, אמפאתי ואקטיבי. המטפל מתפקד, למעשה, כדמות הורית מיטיבה ומזינה.    

הגישה ההתייחסותית –  

גישה זאת היא התפתחות פוסט-מודרנית של הגישה הפסיכואנליטית של פרויד וממשיכיו. בגישה זאת המטפל אינו רק צופה, מנתח, או חוקר אלא משתתף פעיל שעצמיותו הייחודית משפיעה על הקשר הטיפולי. מטפל התייחסותי הוא יותר חושפני, אינטראקטיבי, ומודע להתנהגותו, רגשותיו ומחשבותיו של המטופל וגם שלו עצמו, משפיעים באופן מעגלי במפגש הטיפולי.  

 

גישות הטיפול הזוגי 

גישה פסיכודינמית מבוססת יחסי אובייקט 

הטיפול  מבוסס על התיאוריה של פרויד העוסקת בהיסטוריה המשפחתית והזוגית של בני הזוג: חוויות ילדות, דפוסי יחסים ותכנים לא מודעים. ליבון והכרה בהשלכות העבר על הזוגיות הופך את הזוגיות למקום מודע ובטוח המספק מקור לתמיכה, הבנה ואמפתיה לשני בני הזוג לטווח הארוך. 

על פי גישה זאת המטפל קשוב ומודע לא רק למערכת היחסים שלו עם כל אחד מבני הזוג אלא גם מערכת היחסים המודעת והלא מודעת של כל אחד מהם כלפי האחר. 

 

גישת האימגו 

המושג "אימגו" אותו פיתח הארוויל הנדריקס בשנות השמונים מתאר תמונה מופנמת של מערכות יחסים שלנו בילדות עם הדמויות המשמעותיות שטיפלו בנו. אותה תמונה מופנמת משפיעה על בחירת בן/בת הזוג לנו בבגרות: אנו בוחרים בחירה לא מודעת את מי שמתאים לתמונה זו גם בתכונות הטובות, וגם בתכונות שאין אנו אוהבים. עם המעבר ל"נישואים מודעים"  הופכים היחסים הזוגיים להזדמנות לצמיחה וריפוי. 

בגישה זו קיים ארגז כלים מאוד משוכלל שבמרכזו הדיאלוג הזוגי המאופיין בביטחון ושוויון.  בעזרת הדיאלוג לומדים כיצד להימנע ממריבות, תוך כדי ויתור על התגובות המידיות והחלפתן בסקרנות ובהקשבה אמתית. .