קבוצה לדור שני לשורדי שואה

בתקופות כל כך לא בטוחות, כפי שאנו חיים היום, ליחסים זוגיים יש חשיבות גדולה. כשהעולם הוא כל כך כאוטי, אנחנו פונים אל בני הזוג שלנו לשם קבלת ביטחון ויציבות. מחקרים מראים כי בתקופות של איום קיומי כמו טרור, מגיפה, פגעי טבע קשים, אנשים פונים לאלו הקרובים אליהם ביותר לשם קבלת ביטחון, חמלה  ואהבה.

העולם הוא לא בטוח כרגע, אנו מתמודדים עם מגיפה עולמית, פגעי טבע, וגם אבטלה וקשיים כלכליים. בחודשים האחרונים גם פרעות ביהודים וערבים בחברה הישראלית. כל אלו התווספו לקשיים עמם אנו ממודדים בחיי היום יום.

אלא שתקופות של חוסר וודאות עשויים להוות הזדמנות לצמיחה.

אנו יכולים לבחון מחדש  ולזכור מה באמת חשוב לנו.

בתקופה כזאת, השקעה בזוגיות היא מהלך בטוח, מעשי ובריא. אנחנו זקוקים לאהבה, יותר מתמיד.

אז איך נעשה זאת?

ראשית, עלינו להיות כנים ופתוחים עם האנשים הקרובים אלינו, אנו צריכים להיות מסוגלים לחלוק ולשתף את בני הזוג במחשבות ורגשות עימם. עלינו לבקש את התמיכה שלהם בנו במקום לנסות ולהתמודד עם הקשיים לבד. וגם… לספר להם מה אנחנו אוהבים ומעריכים אצלם.

שנית, אנו צריכים להיות שם בשביל בני הזוג שלנו. עלינו להקשיב, להכיר, ולאשרר את הרגשות שלהם. עלינו לספק תמיכה בזמנים קשים כמו גם בזמנים טובים וכדאי למצוא את הדרכים, הזמן והמקום שמתאים לשני בני הזוג לעשות את זה.

שלישית, כדאי לתת לכל אחד מבני הזוג קצת הרגשה שלא עומדים על קטנות. כל הערה או ביקורת בתקופות של מתח יכולה לגרום ל"פיצוץ". כדאי לנסות לסלוח ולשחרר כשהאחר עושה שגיאות וטעויות קטנות. ויחד עם זאת,  ללוות את זה בהבטחה: ללמוד מהטעויות הקטנות ולנסות להשתפר.

משמעות המילה טראומה ביוונית – קרע בנפש. חוויה פתאומית שיש בה סכנת חיים והרגשת חוסר אונים באין יכולת לשליטה על המצב.

אני מנסה לברר עם איתן כיצד הוא מרגיש עתה. האם יש ירידה בתיאבון, הפרעות שינה, קושי להירדם וסיוטים.

האם קיימים גם פלאשבקים, תמונות המשחזרות את החוויות בעת הזאת. קושי בתפקוד מיני?

"כן, אוכל מעט מאוד לאחרונה, מתקשה להירדם, כן, גם לא בא לי על  סקס"…. "לא מצליח להשתחרר"…

איתן מדווח כי הוא מתקלח קצרות רק בשעות הבוקר. בערב הראשון בו נורו הטילים לעבר תל אביב, היה במקלחת. נורא נבהל. הצליח ללבוש במהירות מכנסיים קצרים בעודו רטוב ולרדת 3 קומות למקלט. לא יודע איך עשה את זה. היה בטוח שהולך למות.

דבר לא היה פה הגיוני בשנה האחרונה. מאז תחילתה של מגפת הקורונה אנחנו נלחמים באויב בלתי נראה. מצויים בחרדה ובמצבי סיכון שמערערים את מצב הביטחון האישי.

הטילים והמהומות הוסיפו דלק לא רק לכאוס החיצוני גם לכאוס הפנימי.

איתן נחשף לאיום במוות, פציעה חמורה או איום לפגיעה בשלמות והתגובה שלו הייתה פחד מוות, חוסר אונים ואימה. ממד האי-וודאות מוסיף גם הוא אש למדורה.

איתן חווה טראומה ומצוי כעת בהפרעת דחק חריפה ( ASD ).

זאת תגובה נפשית השכיחה ביותר שמופיעה מידית לאחר אירוע טראומטי.

כל הסימפטומים של איתן מעידים על כך: חלומות בעתה, פלאשבקים, קושי להירדם, ירידה בתיאבון, הפרעה בתפקוד מיני, הימנעות התנהגותית, הרגשה כי הוא חי בחלום ומנותק מהסביבה לו כששוקע בחלומות שמשחזרים את הריצה שלו למדרגות ואז מרגיש שהדופק שלו עולה ולחץ בחזה.

הפרעה זאת נמשכת כ-3 ימים עד חודש מהחשיפה לטראומה.

מרבית המתמודדים חווים תסמונת לחץ חריף ולאחריה חוזרים למצב הנפשי הקודם.

אם הסימפטומים יחלפו תוך חודש, האבחנה תישאר על כנה. אם הסימפטומים ממשיכים, תוחלף האבחנה להפרעת דחק פוסט טראומטית מלאה (PTSD). מכאן, שהסימפטומים של שתי ההפרעות זהים, וההבדל נובע ממשכם.

קיים מגוון שיטות לטיפול בטראומה, כאשר המשותף לכולן הוא הניסיון לעבד (בדרך זו או אחרת) את האירוע הטראומטי בתוך מסגרת טיפולית בטוחה ותומכת.

הגישה ההתייחסותית –

גישה זאת היא התפתחות פוסט-מודרנית של הגישה הפסיכואנליטית של פרויד וממשיכיו. בגישה זאת המטפל אינו רק צופה, מנתח, או חוקר אלא משתתף פעיל שעצמיותו הייחודית משפיעה על הקשר הטיפולי. מטפל התייחסותי הוא יותר חושפני, אינטראקטיבי, ומודע להתנהגותו, רגשותיו ומחשבותיו של המטופל וגם שלו עצמו, משפיעים באופן מעגלי במפגש הטיפולי.

גישות הטיפול הזוגי

גישה פסיכודינמית מבוססת יחסי אובייקט

הטיפול  מבוסס על התיאוריה של פרויד העוסקת בהיסטוריה המשפחתית והזוגית של בני הזוג: חוויות ילדות, דפוסי יחסים ותכנים לא מודעים. ליבון והכרה בהשלכות העבר על הזוגיות הופך את הזוגיות למקום מודע ובטוח המספק מקור לתמיכה, הבנה ואמפתיה לשני בני הזוג לטווח הארוך.

על פי גישה זאת המטפל קשוב ומודע לא רק למערכת היחסים שלו עם כל אחד מבני הזוג אלא גם מערכת היחסים המודעת והלא מודעת של כל אחד מהם כלפי האחר.

גישת האימגו

המושג "אימגו" אותו פיתח הארוויל הנדריקס בשנות השמונים מתאר תמונה מופנמת של מערכות יחסים שלנו בילדות עם הדמויות המשמעותיות שטיפלו בנו. אותה תמונה מופנמת משפיעה על בחירת בן/בת הזוג לנו בבגרות: אנו בוחרים בחירה לא מודעת את מי שמתאים לתמונה זו גם בתכונות הטובות, וגם בתכונות שאין אנו אוהבים. עם המעבר ל"נישואים מודעים"  הופכים היחסים הזוגיים להזדמנות לצמיחה וריפוי.

בגישה זו קיים ארגז כלים מאוד משוכלל שבמרכזו הדיאלוג הזוגי המאופיין בביטחון ושוויון.  בעזרת הדיאלוג לומדים כיצד להימנע ממריבות, תוך כדי ויתור על התגובות המידיות והחלפתן בסקרנות ובהקשבה אמתית. .

ביחסים הטרוסקסואליים, ההערכה השכיחה היא כי האישה תגיד ראשונה: אני אוהבת אותך".

עם זאת, מחקרים מראים כי רוב הגברים הם המצהירים על אהבתם לבנות זוגם.

יתכן, משום שהם מרגישים את הרגש הזה ראשונים. במחקר שערך הריסבורג ב-2011 בארה"ב, נמצא כי גברים דיווחו על אהבתם והתוודו על כך בפני בנות זוגם מספר שבועות לאחר תחילת הקשר, כאשר לנשים לקח יותר זמן.

נשים נוטות לדחות את הרגשות שלהן, כנראה משום שהן סיגלו לעצמן מנגנון שתפקידו להעריך את הבן זוג והן רוצות להיות בטוחות שהגבר שלהן יישאר בסביבה למשך זמן ארוך יותר. מרקמן טוען כי נשים מחפשות ביטחון רגשי בקשר.

במחקר אחר שפורסם באותה שנה, טוען אקרמן כי העיתוי של "אני אוהב אותך" קשור לעיתוי של התחלת קיומם של יחסי מין.

כאשר גבר מצהיר על אהבתו לפני קיום יחסי מין לראשונה עם בת הזוג, זה כדי לזכות באמונה של בת זוגו ולהגיע לשלב הסקס.

הצהרה כזאת עשויה לקדם אינטרסים של גברים לקיים מערכות יחסים רומנטיות קצרצרות.

יותר ויותר פסיכולוגים טוענים שאין כך הדבר. נרקיסיזם פתולוגי מאז ומתמיד היה נדיר ונשאר ככזה.

נרקיסיזם קיים ב- 1% מכלל האוכלוסייה. רוב המפורסמים המקוטלגים כנרקיסיסטים הם קרבנות חפים מפשע של שימוש יתר במושג הזה.

אלו הם אנשים נורמליים עם אגו בריא המתענגים על חשיפת הצלחותיהם בפני האחר.

אך בשעה שאנו נוטים ל"הדביק" את הכותרת הזאת לחברים, לאקסים, לדמויות שונות בחברה, נרקיסיסטים אמתיים עלולים לחמוק מגילוי או חשיפה.